יום חמישי, 8 באוקטובר 2009

הושענא רבה, שמחת תורה ושבת בראשית - דבר-תורה קצר וזמנים

הסבר קצר על מהות הימים הללו: ביום שישי חל "הושענא רבה" שהוא היום השביעי והאחרון למצוות סוכה ו-4 המינים, ואנו באים ליום זה עם המטען הרוחני שקיבלנו מעבודת ה' של השמחה בימי חג הסוכות. הוא נקרא כך על שום שמרבים בתפילות "הושענא" (מלשון ישועה) ביום זה יותר מכל ימי החג, ועורכים בו 7 הקפות זכר להקפות שהיו מקיפים הכוהנים את המזבח בהלל ובשמחה. ונוהגים ללמוד תורה כל הלילה. ביום השמיני לחג הסוכות מגיע "שמיני עצרת" (שבת) שהוא חג בפני עצמו בלי קשר לחג סוכות (רק שקרוב אליו) ונקרא כך על שום הכתוב: "ביום השמיני עצרת תהיה לכם...", וזהו לשון חיבה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם: "קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד". וכתוב בזוהר שגמר החיתום האחרון הוא בהשכמת הבוקר של יום שמיני עצרת, כלומר בשבת בבוקר. משה תיקן לישראל שיהיו קוראים בתורה בכל שבת ושבת וחכמי הדורות שאחריו קבעו שיהיו מתחילים ומסיימים את התורה בשמיני עצרת ע"י שחילקו את התורה ל-54 פרשיות (כמניין שבתות השנה שבשנה מעוברת) ובכל שבת קוראים פרשה אחת, ובשמיני עצרת מסיימים את התורה בקריאת הפרשה האחרונה "וזאת הברכה" העוסקת בברכות לשבטים ומות משה רבנו, ושמחים ורוקדים וסועדים לכבוד התורה ולכן נקרא יום זה "שמחת תורה"!

היום שאחרי החג (יום ראשון) נקרא "אסרו חג" על-שם הכתוב בתהילים: "איסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ודרשו חכמים: "איסרו חג" - תוספת יום שקושרים אותו אל החג (איסור מלשון קשר), "בעבותים" - בהמות עבות ושמנות לסעודה, "עד קרנות המזבח" - מעלת דבר זה מגעת עד מעלת הקורבנות שמקריבים על המזבח. ולכן אמרו חז"ל: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" - לפי שמעיד על עצמו שחביב עליו החג שציותה תורה וקשה עליו פרידתו ממנו בבת אחת ורוצה להיאחז בו גם אחר עוברו.

בשבת הקרובה נתחיל כמובן את ספר "בראשית" הוא ספר האבות, ספר ההנהגה המידות והשקפת העולם של האדם היהודי. הפרשה הראשונה אותה נקרא השבת, פרשת "בראשית", עניינה הוא בריאת העולם ובה גלומה ההיסטוריה ותולדות האדם 10 דורות! משפט הפתיחה שלה ובעצם של התנ"ך כולו הינו שלוש מילים אדירות מבע המגלמות את המהפיכה הגדולה במושגים, בהשקפת עולם, בגישה לחיים, להיסטוריה ולאנושות: "בראשית ברא אלו-הים" - "בראשית" - היתה לעולם התחלה ברגע נתון שלפניו אין, "ברא" - היתה יד מכוונת בבריאת העולם ולא מקריות, והמילה "אלו-הים" באה לבשר לבני אנוש שקיים רצון עליון מאחורי הבריאה, רצון שברא עולם זה למען תכלית כל-שהיא!
(דבר התורה נערך מספרים)

שנזכה ע"י מעשינו להביא את הבריאה לתכליתה!
חג שמח ושבת שלום!


זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת-ירושלים: 16:26 תל-אביב: 16:45 חיפה: 16:36 באר-שבע: 16:37
צאת השבת - ירושלים: 17:42 תל-אביב: 17:42 חיפה: 17:41 באר-שבע: 17:42