יום ראשון, 22 בפברואר 2009

פרשת "תרומה" - דבר תורה קצר וזמנים

בפרשה אנו קוראים על המגבית הראשונה בתולדות עם-ישראל אשר נערכה זמן קצר אחרי מעמד הר סיני ומטרתה – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"! המדרש אומר: "בשעה שאמר הקב"ה למשה 'עשה לי משכן' התחיל מתמיה ואומר: 'כבודו מלא עליונים ותחתונים והוא אומר לי עשה לי משכן?'" – זוהי מעין סתירה שהרי המושג "אלוקים" מנוגד לרעיון המשכן הארצי. אולם דווקא בנ"י הם שדרשו את הקמתו – "אמרו לפניו: 'ריבונו של עולם, מלכי גויים יש להם אוהל ושולחן ומנורה ומקטר קטורת ותכסיסי מלוכה...ואתה הוא מלכנו...לא יהיו לפניך תכסיסי מלוכה?' אמר להם: 'בני, אותם בשר ודם צריכים לזה, אני איני צריך! עשו מה שאתם חפצים אלא עשו אותו כאשר אני מצווה אתכם" – וכך בהוראה זו יצא המשכן מגבולות העשייה האנושית בלבד והפך אחרי בריאת העולם לעוד מעשה יצירה של אלוקים.

בתבנית המשכן משתקף מבנה היקום עצמו על החומרי והרוחני שביסודו. "המשכן שקול כנגד מעשה בראשית". ישנו קשר מהותי בין בריאת העולם ע"י האלוקים למען האדם לבין יצירת האדם את המשכן למען שכן את שכינת האלוקים בעולם. האלוקים ברא עולם לאור תכלית מסויימת ושיכן בו אדם הבונה במעשה מקביל ולפי אותה תכנית משכן בתוך העולם כדי להשכין את שכינת האלוקים בתבל. המשכן שימש לעם דגם של היזכרות לבל תישכח צורת החיים הערכיים שעליהם לנהל במדינתם, ולכן הם ביקשו להקימו – כי לא האמינו שיצליחו לשמר בליבם ובחייהם את האמונה בא-ל אחד אם לא יהיה להם גם מרכז מוחשי עלי-אדמות. הם חששו שלא יתמידו בקיום חוקיו ומצוותיו אם כל אמונתם תהיה תלויה ברעיון רוחני בלבד. אולם המשכן לא היה מוקד חייו של העם! משכנו האמיתי של היהודי מצוי בלבו, בביתו ובחברה שעליו להקים. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – לא בתוכו אלא בתוכם – שהשכינה תשכון בלבו של כל אחד ואחד מבני-ישראל!

שנזכה להשראת השכינה בלבבנו - ובעמנו!

שבת שלום!

זמני כניסת השבת ויציאתה:
הדלקת נרות - ירושלים: 16:58 תל-אביב: 17:16 חיפה: 17:08
מוצאי שבת - ירושלים: 18:14 תל-אביב: 18:16 חיפה: 18:17


תזכורת: ביום שלישי הקרוב הבעל"ט יחול ז' באדר שהוא כידוע יום לידתו (בשנת ב'שס"ח) ופטירתו (בשנת ב'תפ"ח) של משה רבינו אשר מקום קבורתו לא נודע. יום זה נקבע לכן גם כיום זיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה