יום ראשון, 1 במרץ 2009

פרשת "תצוה" ושבת זכור - דבר תורה קצר וזמנים

כל הפרשה עוסקת בהכנה לכהונה ובתפקידי הכהונה. כהכנה לכהונה מצווה הקב"ה: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת" ומוקדשים ארבעים פסוקים (!) לתיאור גזירת בגדי הכהונה והחומרים מהם עשויים. לכאורה תפקיד הבגדים ברור: "שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים...כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן" (רמב"ן) - כיאה לכוהנים משרתי ה'. אלא שאז נתקלים בפסוק: "והיו על אהרון...בגשתם על המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עוון ומתו" - "בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם. אין בגדיהם עליהם - אין כהונתם עליהם", כמו-כן חייבים הבגדים להיעשות לשמן אחרת הן פסולים. והשיא: "למה נסמכה פרשת בגדי הכהונה לפרשת קרבנות? לומר לך, מה קרבנות מכפרים אף בגדי כהונה מכפרים, כתונת מכפרת על שפיכות דמים, מכנסים מכפרים על גילוי עריות, אבנט מכפר על הרהור הלב, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע..." - והדבר מצריך הסבר מיוחד לתפקיד הבגדים! "ויעש ה'...לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם" - אלוקים ברא את האדם ערום, והוא בעצמו העניק לו את הכסות לעורו. הכל עשה האדם בעצמו, אבל לבוש - לא. "...ברא ה' בכבודו ובעצמו לאדם ולאשתו כותנות עור ובהלבישו אותו נאמר לנו שאין הבגד דבר שבהסכמה בלבד, אלא תוספת למעשה בראשית, מעין עור שני שניתן לאדם מעין גופניות נאצלת יותר" - הלבוש הוא סימן ההיכר הראשוני וההכרחי לחברה האנושית, הוא סמל כבוד לאדם באשר הוא אדם, הוא הופך את האדם לכוהן במקדש העולם, לנושא הבשורה המוסרית. על-כן עורר הכהן בבגדיו אמת זו בלב העם כל פעם מחדש! עצם הופעתו במשכן בבגדי כהונה שניתנו לו מידי האלוקים וע"י צו מיוחד הזכירה למתבונן בו את דבר הענקת הכסות לאדם בתחילת דרכו בתבל - הענקה לשם תפקיד השמירה על המוסר מפני הבהמתיות. המודעות שעוררו הבגדים תרמה לתיקון החברה וכפרה כקרבן!
השבת הזאת שלפני פורים נקראת "שבת זכור" על שום שבשבת זו אנו מקיימים מצוות עשה מן התורה לזכור רשעותו של עמלק ולשמור לו איבה בלבנו! ותקנו חכמים שבכל שנה יהיו קוראים פרשה זו בציבור בשבת שקודם פורים כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן שהיה מזרעו!
שבת שלום ופורים שמח!

זמני כניסת השבת ויציאתה:
הדלקת נרות - ירושלים: 17:03 תל-אביב: 17:21 חיפה: 17:13
מוצאי שבת - ירושלים: 18:19 תל-אביב: 18:21 חיפה: 18:22

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה