"זאת חוקת התורה" - "לפי שהשטן ואומות העולם עונים את ישראל לומר מה המצווה הזאת, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני אין לך רשום להרהר אחריה" - המדרש מתייחס כמובן למצווה בה פותחת הפרשה, מצוות "פרה אדומה". אומות העולם לעגו לה בכל הזדמנות, וגדולי חכמי התורה תמהו עליה, ובראשם שלמה המלך, החכם מכל אדם, שהודה ואמר: "אמרתי אחכמה, והיא (מצוות פרה אדומה) רחוקה ממני". הסיבה לתמיהה היא הפרדוקס הטמון במהותה של המצווה שבעוד שפרה זו מטהרת בהזיית אפרה את הטמאים, הרי טימאה את כל הכוהנים הטהורים שהתעסקו בהכנתה למצוות הטהרה משמע שבאפר פרה אדומה טמונים בו זמנית כוחות המנוגדים בתכלית! ועל-כך מסופר במדרש: "שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי: המעשים הללו שאתם עושים נראים כמו כשפים! אתם מביאים פרה, שורפים אותה וכותשין אותה ונוטלים את אפרה, ואחד מכם מטמא למת ומזין עליו שתים ושלוש טיפין ואתם אומרים לו טהרת. אמר לו: לא נכנסה בך רוח תזזית מימך? אמר לו: לאו! ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו: הן! אמר לו: ומה אתם עושים לו? מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת. אמר לו: ישמעו אזניך מה שאתם מוציא מפיך...כך הרוח הזו, רוח הטומאה, מזין עליה מי נידה והיא בורחת...לאחר שיצא (העכו"ם) אמרו לו תלמידיו: רבינו, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם! לא המת מטמא ולא הפרה מטהרת ולא המים מטהרים, אלא אמר הקב"ה: חוקה חקקתי, גזרה גזרתי, אין אתה רשאי לעבור על גזירתי! דכתיב: 'זאת חוקת התורה'" - כלומר, אין המת מטמא בעצמיותו ואין סגולת המים לטהר אלא האדם בציותו למצווה הוא המעניק לה את הסגולה הזאת! האדם במחשבתו ובמעשיו יוצר את הטומאה או את הקדושה, בציותו לחוק האלוקי או במרידה בו מעניק הוא ערך למציאות חייו או הופכה לחסרת משמעות. רבן יוחנן מגלה בעצם לתלמידיו (ולנו) שהפרדוקס עצמו בא לרמז על ההרמוניה האלוקית שבה מתאחדים ההפכים הללו ומי שמכיר אך ורק בקיומה של מציאות חומרית חש בפרדוקס הניגודים המצויים בעולם!
(דבר התורה נערך מספרים)
שבת שלום!
זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים:19:12 תל-אביב: 19:30 חיפה: 19:22
מוצאי שבת - ירושלים: 20:30 תל-אביב: 20:32 חיפה: 20:33
רבינו תם - ירושלים: 21:00 תל-אביב: 21:03 חיפה: 21:03
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה