במשך שבע שבתות רצופות, החל מהשבת שלאחר תשעה באב (כלומר מהשבת הקרובה), קוראים בבית-הכנסת שבע הפטרות הלקוחות מספר ישעיהו: "נחמו", "ותאמר ציון", "עניה סוערה", "אנוכי", "רוני עקרה", קומי אורי" ו"שוש אשיש" - הפטרות אלו עוסקות כולן בבשורת הנחמה לעם, לציון ולירושלים, ובהכרה כי ה' הוא זה שמנחם מושיע וגואל, ולפיכך מכונות שבתות אלה "שבע דנחמתא" (שבע של נחמה).
בפרשתנו מתוארת המצווה האחרונה שמשה רבינו קיים בחייו: "אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש". הרובד הפשוט של המצווה הינו תיחום ערי מקלט עבור רוצחים אשר הרגו אדם בטעות ובלי כוונה, כאשר עפ"י דין תורה חייב אדם כזה לגלות אל אחת מערי מקלט אלה אשר היו פזורות ברחבי הארץ ושם יהיה בטוח מפני חרבו הנוקמת של גואל הדם. אך הגמרא במסכת מכות י' עמוד א' בפירושה מפנה אותנו לרובד עמוק יותר בפירושה על המילים "מזרחה שמש": "אמר לו הקב"ה אתה הזרחת שמש לרוצחים" כלומר הארת להם פנים, שלחת לעברם קרני חומך, היית שמש! ואת זה הנחיל לנו משה במצווה האחרונה שזכה לקיים עלי אדמות - את מעלת הארת הפנים, שעליה גם נכתב בגמרא: "אמר רבי יוחנן: טוב המלבין שיניים (שכשצוחק שיניו נגלות) לחבירו יותר ממשקהו חלב", ויותר מכך: "יש מאכיל אביו פטומות ויורש גיהנום ויש מטחינו בריחיים ויורש גן-עדן. כיצד? מעשה באחד שהיה מאכיל אביו תרנגולים פטומים. פעם אחת אמר לו אביו: 'בני, אלו מנין לך?' אמר לו: 'זקן, זקן, אכול ושתוק, שהכלבים אוכלים ושותקים' - נמצא מאכיל את אביו פטומות ויורש גיהנום. כיצד מטחינו בריחיים ויורש גן-עדן? מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים. שלח המלך להביא טוחנים בריחיים לעבודת המלך. אמר לאביו: 'אבא, שב כאן וטחון, ואני אלך לעבודת המלך. שאם אגיע לבזיון - אתבזה אני ולא אתה. ואם לידי מלקות - אלקה אני ולא אתה' - הרי מטחינו בריחיים ויורש גן-עדן" - כאשר הבן מראה לאביו פנים זועפות, אפילו שמאכילו תרנגולים מפוטמים, הרי שמפסיד את הכל ויורש גהינום, אך כאשר מאיר לו פנים מסביר לו בנועם שמצבם הכלכלי הקשה הוא המחייבו להעבידו עבודת פרך, אזי למרות שמעבידו עבודת פרך - הרי שיורש גן עדן!
על ט"ו באב, החל בשבוע הקרוב ביום רביעי, נכתב במשנה: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו...ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. וכך הן אומרות: 'שא נא בחור עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תיתן עיניך בנוי, אלא תן עיניך במשפחה...'" - ושישה טעמים שונים נתנו חכמים לייחודו של יום טוב הגדול הזה, שלא זאת בלבד שהשווה לגדול שבימים הטובים (יום כיפור) אלא אף הוקדם לו, שישה אירועים שארעו ביום זה ואשר קבעוהו כיום של חיזוק הקשר וריבוי אהבה אמיתית וטהורה בין ה' לעמו, בין עם ישראל לאלוקיו ובין אדם לזולתו!
(דבר התורה נערך מספרים)
שנזכה לאהוב אהבה אמיתית...
שבת שלום!
שבת שלום!
זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים:19:01 תל-אביב: 19:19 חיפה: 19:11
מוצאי שבת - ירושלים: 20:16 תל-אביב: 20:18 חיפה: 20:19
רבינו תם - ירושלים: 20:47 תל-אביב: 20:50 חיפה: 20:49
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה