יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

פרשת "כי-תבוא" - דבר-תורה קצר וזמנים

פרשת "כי תבוא" מתחלקת לשני חלקים: החלק הראשון של הפרשה עוסק בכמה מצוות שיתקיימו בבואם לארץ כמו הבאת ביכורים ומקרא ביכורים, הוצאת המעשרות מן הבית ווידוי מעשרות בשנה הרביעית והשביעית ובכך מסיים בעצם משה למסור את מצוות התורה אל בני-ישראל. החלק השני שהוא רוב הפרשה, ובו אנו מוצאים את הברית שכרת הקב"ה עם ישראל בערבות מואב בשנה הארבעים מלבד הברית שנכרתה עמם בשנה הראשונה בסיני - ברית הכוללת ברכות וקללות.

הפרשה פותחת במצוות הבאת הביכורים ומקרא הביכורים שמטרתה ללמד ולחנך את האדם להכיר טובה, ובהגיע אליו טובת בציר הפירות יביע במעשיו ובאמרי פיו "כי הכל הגיע אליו מאת אדון העולם, ויספר חסדיו יתברך עלינו ועל כל ישראל דרך כלל". האדם מביא את הביכורים אל הכוהנים משרתי ה' במקדש ובזה מצהיר ומודיע שכל הברכה שניתנה לו לשם עבודתו יתברך ניתנה ("ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'..."). מייד אחר-כך מופיעה פרשה דומה היא פרשת "וידוי מעשרות", אותה נצטווינו לקיים בערב פסח של שנה רביעית ושנה שביעית למניין המעשרות. אדם שהפריש מעשרותיו והוציא את פירותיו מידי טבל אך עדיין לא נתן את המעשרות לבעליהם (לכוהן, ללוי, לעני) - במועדים אלו עליו להוציא את מעשרותיו מתוך הבית ולתת את המעשרות לבעליהם. במעמד זה מצווה האדם לעמוד ולומר את הדברים האמורים בפרשה: "ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה...לא עברתי ממצוותיך ולא שכחתי...שמעתי בקול ה' א-להי עשיתי ככל אשר ציוויתני. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש."
הסבר לניסוח מיוחד זה כותב רש"י: "'השקיפה ממעון קדשך מן השמים' - עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה עשה מה שהבטחתנו", ובמקום אחר הוא כותב: "כל השקפה שבמקרא לרעה (כמו אצל המלאכים שנשלחו להשחית את סדום נאמר 'וישקיפו על פני סדום') חוץ מ'השקיפה ממעון קדשך מן השמים' שגדול כח מתנות עניים שהופך מידת רוגז לרחמים", ועל זה מסביר בעל "שואל ומשיב": "פרשת כי תבוא נקראת תמיד בחודש אלול שהוא חודש הרחמים והסליחות, וכשבא אדם מישראל בחודש זה להתייצב לפני בוראו לא טוב הדבר שיהיה נידון כיחיד בפני עצמו כי אז יפשפשו במעשיו ושמא ירבו עוונותיו על זכויותיו חלילה. ובדרך זו השיבה האישה השונמית לאלישע: 'בתוך עמי אנכי יושבת'. ואף כאן כשאדם מתוודה על מעשרותיו ומבקש מהקב"ה שיפקדהו לטובה, לא טוב שיזכיר עצמו כפרט, לכן כאן כשהוא נותן משלו לאחרים ומבטל עצמו לכלל ישראל הקב"ה דן אותו עם הכלל וזאת טובה היא לו. וזה מה שנאמר: 'וברך את עמך את ישראל', ואף אני עבדך עמהם"!
(דבר-התורה נערך מספרים)

שבת שלום!


זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים: 18:19 תל-אביב: 18:39 חיפה: 18:30
מוצאי שבת - ירושלים: 19:34 תל-אביב: 19:36 חיפה: 19:36
רבינו תם - ירושלים: 20:10 תל-אביב: 20:11 חיפה: 20:11

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה