בחג הסוכות, שהוא אחד משלושת הרגלים, מצווה אותנו התורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" - עפ"י מצווה זו על האזרח בישראל לעקור מן הבית הקבוע, להשתכן בסוכה זמנית ולנהל בה את אורחות חייו בדיוק כפי שהוא נוהג לנהלו בביתו, וכך הורו חכמים: "'בסוכות תשבו שבעת ימים' - אין 'תשבו' אלא כעין תדורו, מכאן אמרו: אוכל בסוכה ושותה בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו בסוכה", הבית הופך למשכן ארעי ואילו הסוכה לבית קבוע, הוא אשר אמרו: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי". וכל זה למה? להזכיר את אשר קרה לאבותינו בעת נדודיהם במדבר, ומתוך כך נכיר בנפלאות הבורא ונודה לו על טובו ועל חסדו כפי שמפורש בתורה, אך ניתן לראות גם גישה נוספת לישיבה בסוכה המשתמעת מהכתוב - גישה חינוכית לפיה הסוכה הינה ביטוי וסמל לחיים ארעיים ולעולם חולף ומטרתה להחדיר בתודעתו של האדם את ההכרה שחייו בעולם הזה אינם אלא ארעיים ושהותו כאן אינה אלא כשהות בפרוזדור המוביל אל הטרקלין, ועליו להכין את עצמו לקראת עולם של קבע, העולם הבא.
בסוכות נצטווינו גם על השמחה (3 פעמים!) "ושמחך בחגיך" כאשר שיאה של השמחה היתה "שמחת בית-השואבה" שהתקיימה בכל אחד מלילות חג הסוכות בבית-המקדש, שמחה שהיו שמחים על שאיבת המים ממי השילוח לנסכם על המזבח, "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה" (ומי השילוח נקראים "מעייני הישועה" - לפי שעליו היו מושחים את המלכים מבית-דוד שעל ידם באה ישועה לישראל) - "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות, והלויים בכינורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר..." - ולא שאיבת מים בלבד היתה שם אלא כל מי שזכה להשתתף בשמחה זו ולראות את חכמי ישראל ומנהיגיו רוקדים בחדוות קודש זכה לרוח הקודש - "'בית השואבה' שמשם שואבים רוח הקודש"! וידועה התבטאותו של הלל הזקן בעת שמחה זו: "אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כך: 'אם אני כאן הכל כאן, ואם איני כאן מי כאן?'" כאשר הלל בעצם מצטט את דברי הקב"ה ובכך מבקש להביא לידיעתם של החוגגים כי כל מה שמצוי כאן הוא מאת ה' ובכך לקיים "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"!. ועל שמחה זו נאמר: "כל מי שלא ראה שמחת בית-השואבה לא ראה שמחה מימיו"!
אחת המצוות העיקריות של החג היא ארבעת המינים, מצווה הרומזת לכל סוגיו של עם ישראל: אתרוג - יש בו טעם וריח כנגד היהודים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים, לולב - יש בו טעם אך אין בו ריח, כנגד אלו בעלי התורה אך שאינם עוסקים במעשים טובים, הדס - בעל ריח אך ללא טעם כנגד אלו בעלי מעשים טובים אך ללא תורה, והערבה - ללא ריח וללא טעם כנגד היהודים שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים, ומצווה אותנו התורה לאגוד יחד ארבעה מינים אלו למרות כל ההבדלים שביניהם ובכך לקיים את המצווה, באה התורה ללמדנו כי עם ישראל על אף כל ההבדלים שביניהם מחוייבים לערבות הדדית ולאחדות - "אמר הקב"ה: כולכם כאחד תעשו אגודה אחת, ויכפרו אלו על אלו, ואם עשיתם כך אני מתעלה עליכם"!
(דבר התורה נערך מספרים)
שנזכה להיות מאוחדים - ולשמוח שמחה אמיתית תמיד!
שבת שלום וחג שמח!
זמני כניסת השבת והחג ויציאתם:
כניסת השבת-ירושלים: 16:43 תל-אביב: 17:02 חיפה: 16:53 באר-שבע: 16:54
צאת השבת - ירושלים: 17:58 תל-אביב: 17:59 חיפה: 17:58 באר-שבע: 17:59
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה