בין שתי פרשיות סוערות, העקידה וברכת יצחק לבניו, נמצאת פרשה פסטורלית זו שמאפיין אותה שקט והרבה זמן. פרשת "חיי שרה" היא פרשת חילוף המשמרות בזירה המקראית - הזוג הראשון, אברהם ושרה, נאסף אל עמיו ועל הבמה עולים בנם יצחק הבונה את ביתם על אדני מוסר הוריו עם שותפתו לחיים רבקה. משמתה שרה ראה בכך אברהם סיום תקופה: "וכיוון שמתה קפצה זקנה על אברהם", ומכאן ואילך הפיקוד עובר ליצחק: "'ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק' - אמר אברהם: כבר עשיתי אני את שלי, מכאן ואילך מה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה". זוהי החוליה הראשונה בשרשרת המורשת העברית!
שני מאורעות עיקריים בפרשתנו - קניית מערת המכפלה והשידוך של יצחק:
בראשית הפרשה קונה אברהם אחוזת קבר, וכותב על-כך אבן עזרא: "ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ-ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים, ועוד לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה" - זוהי ראשית ההשתרשות בארץ בצורה של קניין, תחילת ישוב הארץ באופן קנייני ממשי, אמנם זו קניה של אחוזת קבר שמצד אחד אינה אחיזה בתוקף של חיים אבל מצד שני היא מציינת התמזגות מוחלטת עם הארץ. האדם הקבור הופך לעצם מעצמה של אדמת ארץ-ישראל! אדם הראשון נקבר במערה, ואברהם שהוא ממשיך עניינו של אדם בעולם, נקבר אף הוא שם. "עשרה דורות מאדם עד נוח ונימחו במבול, עשרה דורות מנוח עד אברהם, בא אברהם ונטל שכר כולם" - אברהם הוא התכלית, המסקנה של הכול. עד אליו הכול הוא בלי ערך, בא הוא ונותן את הערך לקיום העולם. "'אלה תולדות השמים והארץ בהבראם' - אל תקרי בהבראם אלא באברהם".
העניין השני בפרשה עוסק כאמור בשליחותו של אליעזר לקחת אישה ליצחק. התורה מאריכה מאוד בדבר - כשבעים פסוקים מוקדשים לסיפור מעשה זה וסיפור זה חוזר פעמיים, פעם אחת בתיאור המציאות בהתרחשותה ופעם שניה כאשר אליעזר חוזר ומספר למשפחת רבקה, כמאמר חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שפרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה".
(דבר-התורה נערך מספרים)
שבת שלום!
זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת-ירושלים: 16:02 תל-אביב: 16:20 חיפה: 16:11 באר-שבע: 16:13
צאת השבת - ירושלים: 17:20 תל-אביב: 17:20 חיפה: 17:18 באר-שבע: 17:21
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה