יום ראשון, 17 בינואר 2010

פרשת "בא" - דבר-תורה קצר וזמנים

בפרשת "בֹּא" מתחילה גאולת ישראל, מהפסח שאכלוהו כבני חורין ועד כניסתם לארץ-ישראל!
בכמה מקומות במקרא מגדיר הכתוב את גלות מצרים כמקום זיכוך וצירוף כנסת ישראל טרם היותה לעם והיציאה ממצרים הינה יצירת התשתית עליה ייבנה עם ה' וייגלה רצון הבורא בעולם. גלות מצרים הכשירה את ישראל להיות כלי מוכן לקבל שכינה והיציאה ממצרים יצרה מסגרת של חירות. אולם כל כלי וכל מסגרת אין להם משמעות אם אין משכילים למלאם בתוכן ההולם את ייעודם, ואכן עוד טרם צאתם ממצרים כבר נצטוו ישראל במצוות (אצלנו בפרשה - עשרים מצוות!) כדי שלא ייוצר חלל ריק של יציאה לחירות ללא תורה ומצוות – ואין התורה מסתפקת במצוות אלו בזיכרון ערטילאי של נסי מצרים והתגלות השכינה, אלא דורשת מן האדם לתת ביטוי מעשי לרעיונות הגדולים המנחים את חייו. עד כאן היו בנ"י כעבדים בטלים מתורה ונקיים מיהדות, כעת מתחילים המעשים ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.
המצווה הראשונה שנצטוו ישראל בה היא מצוות "קידוש החודש" שהיא מצווה המוטלת על הציבור, ועליה אומר המדרש: "'החודש הזה לכם' – למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלגין (מודד זמן), כיון שעמד בנו על פרקו אמר לו: בני, עד עכשיו אורלגין זה היה בידי, מעכשיו מסור הוא לך. כך הקב"ה מקדש חודשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל אמר להם: עד עכשיו חשבונם של חודשים ושל שנים בידי, מכאן ואילך הרי הם מסורים לכם". עד יציאת מצרים שלטו באדם הזמן ותהפוכותיו, מאז ואילך נמסרו לישראל לא רק שליטה על חשבון הזמן אלא גם הכלים למלא מסגרת זו בתוכן של ממש. מצווה חשובה נוספת שנצטוו ישראל טרם צאתם ממצרים היא מצוות הנחת תפילין המוטלת על כל יחיד עם עצמו. מכל המצוות שבתחום הפרט אין כמצוות תפילין שהיא מצווה המקיפה את כל חלקי האדם. תפילין של יד כנגד חלק המעשה ושל ראש כנגד חלק המחשבה, כלומר מצווה המקיפה גם את החומר וגם את הרוח של האדם.





(דבר-התורה נערך מספרים)






שנשכיל בעז"ה לשלוט בחומר וברוח ולנתבם לדרך הטובה!
שבת שלום!

זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים: 16:26 תל-אביב: 16:44 חיפה: 16:35 באר-שבע: 16:37
צאת השבת - ירושלים: 17:45 תל-אביב: 17:45 חיפה: 17:44 באר-שבע: 17:46

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה