פרשת "משפטים" עוסקת בהנחת היסודות החברתיים למדינה העתידה לקום ביום שבו יתנערו בני-ישראל מאבק המדבר ויכבשו את ארץ כנען. היא דנה במשפט שישרור בה. מטרתה להורות כיצד לטפל בגנב, בשור המשתולל בחוצות, במכה רעהו או מזיק לרכושו, במקלל אביו, במוצא אבדה, בדיני הלוואה, באיסור השוחד והשקר - בכל הסבך החברתי שמעלה מציאות החיים האפורה. בפתח הפרשה נפסק שטף סיפורי התורה על קורות בני-ישראל בשנות נדודיהם במדבר, ובמקום זה מוצגת בפנינו מערכת מסועפת של חוקים ומשפטים בעיקר בתחום שבין אדם לחברו. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - התורה באה כאן ללמדנו שיש לשים את ה"משפטים", המצוות שבין אדם לחברו, לפני המצוות שבין אדם למקום, כי "דרך ארץ קדמה לתורה"!
פרשת "יתרו" (הקודמת) ו"משפטים" (הנוכחית) משלימות עניין אחד - עניין מתן תורה. פרשת "יתרו" מדברת על עצם הפגישה עם ריבונו של עולם: "וירד ה' על הר סיני" - ה' פונה ומדבר אלינו. זו פגישה נוראה, עליונית. הדברים המופיעים במעמד הר סיני הינם כללים תמציתיים - עשרת הדברות כוללות את כל המצוות. בהר סיני אנו נפגשים עם נשמת התורה בכללותה. אך התורה אינה רק פגישה אידיאלית עליונה מופשטת עם ריבונו של עולם, אלא היא גם הדרכה מדויקת ומפורטת של סדרי החיים ומצביהם המזדמנים, עד להכרעת הדין בין פרוטה לשתי פרוטות - לכן, אחרי "יתרו" באה "משפטים" כמו שאחרי הכלל באים הפרטים. ואמנם המשך זה - הפירוט המדויק המדריך את כל מצבי החיים, הגדולים והקטנים, החשובים והקטנוניים הוא חשוב מאוד. אנו צריכים גם לזה וגם לזה, גם לחזון וגם למעשה, גם לכלל וגם לפרטים. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - "ואלה" מוסיף על הראשונים (עשרת הדברות) "מה הראשונים (עשרת הדברות) מהר סיני אף אחרונים (המשפטים) מסיני" - המשפטים המעשיים מחוברים אל עצם הופעת התורה במתן תורה, ושניהם יחד מהווים עניין אחד ואין להפריד בין הדברים. אותה קדושה ואותו תוקף אלוקי נתונים לכלל ולפרטים כאחד. המציאות אינה מופקרת. אין האדם נעזב לנפשו להתמודד בקוצר דעתו בכל מכשולי החיים. ההדרכה האלוקית אינה מסתיימת בחזון עליון מעורפל, אלא מתווה גם את דרכי המעשה, בדייקנות מעשית המרוממת את החיים הממשיים.
ובסיום הפרשה, לאחר המשפטים, באה כריתת הברית: "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע. ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה" - הברית באה אחרי פירוט המצוות. היא כוללת את הכלל ואת הפרטים, את החזון ואת המעשה. הכל עניין אחד, הכל תורת אלוקים!
קצת על פרשת "שקלים":
בזמן שבית-המקדש היה קיים מצוות עשה על כל אדם מישראל ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה להקריב מהם קרבנות הציבור בבית המקדש על-מנת שיהיה לכל ישראל חלק באותם קרבנות שבאים לכפר על כל ישראל. כל שקלי התרומה היו צריכים לבוא לבית המקדש עד לר"ח ניסן שבכל שנה לפי שבר"ח ניסן הוציאום משם לקנות קרבנות מהשקלים החדשים - שבכל שנה הביאו קרבנות מהתרומה של אותה שנה ולא של שנה אחרת. לכן כבר מר"ח אדר התחילו להשמיע על השקלים כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו ויתנו כל ישראל את שקליהם בעונתם. ותקנו חכמים שבשבת הסמוכה לאדר יהיו קוראים בתורה בנוסף לפרשת השבוע גם פרשת שקלים (קטע קצר מפרשת "כי תשא") העוסקת בנתינת בני-ישראל מחצית השקל לצורך מניינם והיא מעין הכרזה ראשונה על השקלים. וחביבה מצווה זו על ישראל כי ממנה לומדים לאהבה את כל אחד מישראל אהבה גדולה שהרי כולם שווים לפני הקב"ה והגדולה שבעבודות המקודשות, אלו קרבנות הכפרה, נעשית ע"י כל ישראל בשווה, ואין עני ואין עשיר לפני הקב"ה ולא קרוב ורחוק אלא כולם קרובים, וקרבן כולם עולה לריח ניחוח לפניו לכפר עליהם על כל עוונותיהם.
בזמן שבית-המקדש היה קיים מצוות עשה על כל אדם מישראל ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה להקריב מהם קרבנות הציבור בבית המקדש על-מנת שיהיה לכל ישראל חלק באותם קרבנות שבאים לכפר על כל ישראל. כל שקלי התרומה היו צריכים לבוא לבית המקדש עד לר"ח ניסן שבכל שנה לפי שבר"ח ניסן הוציאום משם לקנות קרבנות מהשקלים החדשים - שבכל שנה הביאו קרבנות מהתרומה של אותה שנה ולא של שנה אחרת. לכן כבר מר"ח אדר התחילו להשמיע על השקלים כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו ויתנו כל ישראל את שקליהם בעונתם. ותקנו חכמים שבשבת הסמוכה לאדר יהיו קוראים בתורה בנוסף לפרשת השבוע גם פרשת שקלים (קטע קצר מפרשת "כי תשא") העוסקת בנתינת בני-ישראל מחצית השקל לצורך מניינם והיא מעין הכרזה ראשונה על השקלים. וחביבה מצווה זו על ישראל כי ממנה לומדים לאהבה את כל אחד מישראל אהבה גדולה שהרי כולם שווים לפני הקב"ה והגדולה שבעבודות המקודשות, אלו קרבנות הכפרה, נעשית ע"י כל ישראל בשווה, ואין עני ואין עשיר לפני הקב"ה ולא קרוב ורחוק אלא כולם קרובים, וקרבן כולם עולה לריח ניחוח לפניו לכפר עליהם על כל עוונותיהם.
(דבר התורה נערך מספרים)
חודש טוב ושבת שלום!
ואל תשכחו: משנכנס אדר מרבים בשמחה!
זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים: 16:45 תל-אביב: 17:03 חיפה: 16:54 באר-שבע: 16:56
צאת השבת - ירושלים: 18:03 תל-אביב: 18:03 חיפה: 18:02 באר-שבע: 18:04
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה