יום ראשון, 14 בפברואר 2010

פרשת "תרומה" - דבר-תורה קצר וזמנים

בפרשה אנו קוראים על המגבית הראשונה בתולדות עם-ישראל אשר נערכה זמן קצר אחרי מעמד הר סיני ומטרתה – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"! המדרש אומר: "בשעה שאמר הקב"ה למשה 'עשה לי משכן' התחיל מתמיה ואומר: 'כבודו מלא עליונים ותחתונים והוא אומר לי עשה לי משכן?'" – זוהי מעין סתירה שהרי המושג "אלוקים" מנוגד לרעיון המשכן הארצי. אולם דווקא בנ"י הם שדרשו את הקמתו – "אמרו לפניו: 'ריבונו של עולם, מלכי גויים יש להם אוהל ושולחן ומנורה ומקטר קטורת ותכסיסי מלוכה...ואתה הוא מלכנו...לא יהיו לפניך תכסיסי מלוכה?' אמר להם: 'בני, אותם בשר ודם צריכים לזה, אני איני צריך! עשו מה שאתם חפצים אלא עשו אותו כאשר אני מצווה אתכם" – וכך בהוראה זו יצא המשכן מגבולות העשייה האנושית בלבד והפך אחרי בריאת העולם לעוד מעשה יצירה של אלוקים.

"המשכן שקול כנגד מעשה בראשית" - בתבנית המשכן משתקף מבנה היקום עצמו על החומרי והרוחני שביסודו. ישנו קשר מהותי בין בריאת העולם ע"י האלוקים למען האדם לבין יצירת האדם את המשכן למען שכן את שכינת האלוקים בעולם - האלוקים ברא עולם לאור תכלית מסוימת ושיכן בו אדם הבונה במעשה מקביל ולפי אותה תכנית משכן בתוך העולם כדי להשכין את שכינת האלוקים בתבל. בהתאם לכך, בניית המשכן ובעיקר הקמת המזבח הוא בבחינת חזרה על בריאת העולם - ביום הראשון כתוב: "בראשית...את השמים..." ובמשכן: "ועשית יריעות עיזים", בשני: "יהי רקיע...ויהי מבדיל..." ובמשכן כתוב: "והבדילה", בשלישי "מים" ובמשכן "כיור" , ברביעי "מאורות" ובמשכן "מנורה", בחמישי ברא עופות ובמשכן עשו קרבנות כבשים ועופות, בשישי נברא האדם ובמשכן - אדם שהוא כהן גדול שנמשח לעבוד ולשמש לפני ה', בשביעי "ויכולו" ובמשכן "ותכל". כמו-כן בבריאת העולם כתוב: "ויברך" ובמשכן כתוב "ויברך", בבריאת העולם כתוב: "ויכל" ובמשכן : "ויהי ביום כלות", בבריאת העולם "ויקדש" ובמשכן "ויקדש" - אותו סדר מופתי אלוקי המוזכר בפרק א' של ספר בראשית מופיע גם כאן ב"תרומה" וב"תצווה", והמסופר בפרק ב' של בראשית מתאים ל"ויקהל" ול"פקודי".

"בשלושה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה זכה בו אהרון...כתר מלכות זכה בו דוד...כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר: 'תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב' כל מי שירצה יבוא ויטול...כתר תורה גדול משניהם" - כלי המשכן מקבילים לשלושה כתרים אלו שנכתרו בהם ישראל, כפי שאומר המדרש: "אמר רשב"י: שלושה כתרים הם: כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות זה שולחן, כתר כהונה זה מזבח וכתר תורה זה ארון ובכולם כתוב: 'זר זהב סביב'" והנכבד שבכלים הוא הארון, לפי שהוא מקום משכן התורה (וכתר תורה גדול מהשנים האחרים) וכל פרט מפרטיו רומז על סגולת התורה ותכונות לומדיה, ולפיכך רבו בו הפסוקים בפרשה וכן עשייתו הוקדמה לכל הכלים, כפי שאומר המדרש: "מה תורה קדמה לכל ('תורה קדמה לעולם') כך במעשה המשכן הקדים את הארון לכל הכלים", ועוד מדייק המדרש: "מפני מה בכל הכלים האלה כתוב: 'ועשית' ובארון כתוב: 'ועשו ארון'? אמר ר' יהודה בר' שלום: אמר להם הקב"ה: יבואו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם בתורה"!

המשכן שימש לעם דגם של היזכרות לבל תישכח צורת החיים הערכיים שעליהם לנהל במדינתם, ולכן הם ביקשו להקימו – כי לא האמינו שיצליחו לשמר בליבם ובחייהם את האמונה בא-ל אחד אם לא יהיה להם גם מרכז מוחשי עלי-אדמות. הם חששו שלא יתמידו בקיום חוקיו ומצוותיו אם כל אמונתם תהיה תלויה ברעיון רוחני בלבד. אולם המשכן לא היה מוקד חייו של העם! משכנו האמיתי של היהודי מצוי בלבו, בביתו ובחברה שעליו להקים. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – לא בתוכו אלא בתוכם – שהשכינה תשכון בלבו של כל אחד ואחד מבני-ישראל!
(דבר-התורה נערך מספרים)

שנזכה להשראת השכינה בלבבנו - ובעמנו!
שבת שלום!

זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים: 16:51 תל-אביב: 17:09 חיפה: 17:00 באר-שבע: 17:02
צאת השבת - ירושלים: 18:08 תל-אביב: 18:09 חיפה: 18:08 באר-שבע: 18:09

תזכורת: ביום ראשון הקרוב הבעל"ט יחול ז' באדר שהוא כידוע יום לידתו (בשנת ב'שס"ח) ופטירתו (בשנת ב'תפ"ח) של משה רבינו אשר מקום קבורתו לא נודע. יום זה נקבע לכן גם כיום זיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה