פרשת השבוע "תצווה" ושבת זכור!

פרשת "תצוה" הבאה אחרי ציווי הקמת המשכן והתקנת כליו פותחת באחת המצוות הנוגעות לעבודה שבתוך המשכן: "ואתה תצוה את בני-ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" - בעוד שעיקר הפרשה עוסקת בתיכנון בגדי הכוהנים, באופן לבישתם ובצורת הקדשת הכוהנים למלאכת הקודש, פותחת היא בכמה פסוקים העוסקים בשאלות כיצד להעלות אור במנורה שעדיין לא נוצרה והיכן תעמוד במשכן שעדיין לא נוצר! לא לחינם ראתה התורה צורך לעצור באמצע הפעילות הקדחתנית של בניית המשכן ולהזכיר דווקא את מצות הדלקת הנר העתידה. מפרטי הציוי נובעת משמעות עמוקה יותר!

כבר עצם מקור האור הינו סמל - "שמן זית זך" - שמן הזית השונה מ"כל המשקים המתערבים זה בזה והשמן אינו מתערב אלא עומד, כך ישראל אינן מתערבים עם העכו"ם" - זהו "חוק השמן היהודי". ועוד, "כשם שהשמן מאיר, כך בית המקדש מאיר לכל העולם, שנאמר: 'והלכו גויים לאורך' ולכן נקראו ישראל 'זית רענן' שהם מאירים לכל" - אי התערבותנו באומות היא זו המאפשרת לנו להאיר לכל באורנו המיוחד וזוהי תרומתנו הגדולה לאנושות.

גם ליחיד מסמל הנר את נר התורה "שאם עוסקים בה מאירה בכל מקום" ממש כפי שנר מסייע לאדם למצוא דרכו כך התורה מעניקה לאדם כיוון במבוך החיים ומאירה לו את דרכו. גם במישור הרוחני מרמזת שלהבת הנר על תענוג ההתעלות והזיכוך העצמי הטמון בעשיית מעשה טוב: "'כי נר מצוה ותורה אור' - מהו 'כי נר מצוה'? אלא כל מי שעושה מצווה כאילו מדליק נר לפני הקב"ה ומחיה נפשו" - המעשה הטוב הוא אור לנפש ווהסיפוק מהמעשה מחיה אותה. וכמו הנר, האדם יכול להעניק לזולת ללא סוף ולעולם לא יחסיר מעצמו - "מה הנר הזה כשהוא דולק אפילו אלף אלפי נרות מדליקין הימנו אורו במקומו".

מיקומה של המנורה אף הוא בא להעביר לנו מסר חשוב: "באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות" - הפרוכת חצצה בין "קודש הקודשים", שבו עמד ארון העדות ולוחות הברית בתוכו והוא היה מקום השראת השכינה במשכן, לבין שאר חלקי המשכן ובא הפסוק לעקור מלב היהודי את אמונת ההבל של עובדי האלילים הרואה בשאיפת הקשר של האלוקים עם האדם צורך אלוקי - וכי זקוק האלוקים לאור שיעלה האדם? "הלא הגלגל הזה של חמה (השמש) אחד ממשמשי הוא, ובשעה שיוצא לעולם אין כל בריה יכולה ליזון עיניו ממנו, ולאורך אני צריך? הברק הזה אחד מתולדות האש של מעלה הוא, ומסוף העולם עוד סופו מבהיק אורו, ולאורך אני צריך? הגלגל הזה של עין אין אדם רואה מתוך הלובן שיש בו אלא מתוך השחור, אמר הקב"ה: מה מתוך חשיכה בראתי לך אורה, לאורך אני צריך?".

וכך האיר נר התמיד וקבע את היחס הנכון כלפי הבורא, כלפי העם והאנושות וכלפי עצמו והזולת ולכן היה חשוב שייחרת שיעור זה בלבבות בני-ישראל בטרם יקימו את המשכן!

שבת זו שלפני פורים נקראת "שבת זכור" שמפטירים בה בפרשת זכור - העוסקת בזכירת עמלק. מצוות עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתנו ממצרים, עד אשר נאבד את זכרו מן העולם וזה מה שכתוב בתורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים...תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח!" ודרשו חכמים: "זכור" - בפה, "לא תשכח" - בלב. וכדי לקיים מצוות עשה זו של זכירת רשעותו של עמלק בפינו ושמירת האיבה אליו בליבנו, תקנו חכמים שיהיו קורים פרשה זו בציבור ומתוך הספר תורה פעם אחת בכל שנה בשבת שקודם הפורים כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן שהיה מזרעו.

(דבר התורה נערך מספרים)

פורים שמח ושבת שלום!

זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים: 16:56 תל-אביב: 17:15 חיפה: 17:06 באר-שבע: 17:07
צאת השבת - ירושלים: 18:13 תל-אביב: 18:14 חיפה: 18:13 באר-שבע: 18:14