פרשת "כי תישא" בולטת באריכותה הרבה (139 פסוקים) ובמגוון הנושאים הכלולים בה: מחצית השקל, הכיור, שמן המשחה והקטורת, השבת והמשכן, סיפור חטא העגל, פדיון פטר רחם ופטר חמור, שלוש רגלים, איסור בשר בחלב, הלוחות השניים.
הפרשה פותחת במגבית מחצית השקל - בכל שנה ב-א' באדר הודיעו הרשויות המוסמכות על המגבית הקריבה ומאז ועד א' בניסן אספו מכל אחד מחצית השקל, ומתרומה זו בנו את התקציב השנתי לקניית קרבנות הציבור שהוקרבו בבית-המקדש כדי לכפר על העם כולו, ולכן התרומה נאספה מכל העם בשווה ע"מ להבליט את השויון המוחלט של כל בנ"י, וכן מחצית השקל ולא שקל שלם ע"מ להקנות את תחושת החצי, תחושה שאתה הפרט זקוק לרעך ולפרטים אחרים כדי להגיע לשלמותך!
השבת מסמלת את קדושת הזמן והמשכן את קדושת המקום ושניהם יחד את קדושת הטבע. אין לך מאורע או עשיה שאין בו זמן ואין לך דבר שאינו תופס מקום, מלבד המשכן שהוא מעבר למקום והשבת שהיא מעבר לזמן. בבניית המשכן נאמר שאורך המשכן היה 40 אמה, וארון העדות היה באמצע, עשרים אמה מצד אחד ועשרים מהצד השני, ולמעשה לא נשאר מקום לארון. המדרש אומר גם שהיו מתפללים צפופים ומשתחווים רווחים. במשכן לא היה קיים מושג מקום. ובמקביל מעולם לא הסריח בשר הקודש, לא היתה שליטה לזמן על הבשר ולכן לא הסריח, ולא הזיזה הרוח את עמוד עשן המזבח ולא נראה זבוב בבית המטבחיים - במקדש לא היה קיום לחוקי הטבע.
בסיום פירוט תוכנית הקמת המשכן והקמתו נאמר: "אך את שבתותי תשמורו..." - התורה מזהירה: בנו את המשכן במלוא ההתלהבות והמסירות אך ביום השבת אל תיגעו! "אך" בא למעט שבת ממלאכת המשכן, ש"אעפ"י שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה, שבת אל תידחה בפניה" (רש"י) - כלומר, שאין מלאכת המשכן דוחה את השבת. נמצאנו למדין שכשנרכיב מתוך הפסוקים המלמדים כיצד להקים משכן את רשימת הפעולות הדרושות להקמתו הנקראות "מלאכות" תהיה בידנו רשימת איסורי מלאכה בשבת, שהרי זה מה שציווה ה': את כל הפעולות של הקמת המשכן תבצעו במשך 6 ימים בשבוע אך בשבת אסורות עליכם מלאכות אלו. זו גם הרשימה המפורטת של ל"ט המלאכות שנמסרה מפי ה' למשה בתורה שבע"פ, בסיני. הקווים המאפיינים את כל הפעולות בהקמת המשכן הם שניים: יצירה ומחשבה. "לעשות בכל מלאכת מחשבת...מילא אותם חוכמת לב...וחושבי מחשבות..." ואונקלוס תירגם "מלאכת מחשבת" - עבודת אמנות. מהמשכן למדנו איפה הן את מהות ל"ט המלאכות האסורות בשבת והן את איכותן. מתברר א"כ שסיבת איסור פעולות מסוימות בשבת אינה כלל המאמץ והיגיעה הרווח והפרנסה קשי הביצוע וגודל הטרחה, מקור איסור הפעולות הוא שביתת ה' ממלאכת היצירה, ופירוט המלאכות בהקמת המשכן. רק מה שהוגדר כמלאכה נאסר עפ"י רצון ה' שקבע כי כל פעולה שיש בה גם יצירה וגם אמנות ממנה יש לשבות בשבת.
השבת נקראת שבת פרה שבה קוראים מפטיר בפרשת פרה אדומה - זוהי מצווה שניתנה לישראל בר"ח ניסן בשנה השניה לצאתם מארץ מצרים ביום הקמת המשכן, ונצטוו אז כל ישראל ליטהר על-מנת שיוכלו להקריב הפסח, וגם מי שלא נטמא למת הוצרך ליטהר לפי שהיו כולם לאחר חטא העגל, ועבודה-זרה מטמאה כמת לפי שהיא שורש המיתה בעולם! תיקנו חכמים לקרוא פרשה זו לפני ניסן (יש אומרים שזהו חיוב מהתורה) להזכיר ולהודיע לכל מי שנטמא במת ליטהר מטומאתו על-מנת שיוכל להקריב קורבן פסח במועדו ולא יצטרך לפסח שני. גם כיום שאין בית-מקדש אנו ממשיכים במסורת זו ונחשב לנו כאילו היטהרנו מטומאותינו והכשרנו עצמנו להקריב קורבנותינו במועדם!
(דבר-התורה נערך מספרים)
שבת שלום!
זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים: 17:01 תל-אביב: 17:20 חיפה: 17:11 באר-שבע: 17:12
צאת השבת - ירושלים: 18:18 תל-אביב: 18:19 חיפה: 18:18 באר-שבע: 18:19
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה