פרשיות "ויקהל - פקודי" הינן חזרה כמעט מילולית של סיפור המשכן שעליו דווח בהרחבה בפרשיות "תרומה" ו"תצווה". לכאורה חזרה כללית זו נראית מיותרת לחלוטין! חמש פעמים מספרת התורה בספר "שמות" על המשכן. היא מקדישה לנושא ארבע פרשיות שלמות ולמעלה מ-400 פסוקים כאשר חלק הארי של פסוקי המשכן אינם מחדשים מאומה, לא בתוכן ולא בצורה, ואמנם שתי הפרשיות האחרונות של הספר (שלנו) הן דיווח על ביצוע העבודה עצמה אך מדוע לא די בפסוק מסכם אחד שיאמר כי משה ובני-ישראל בנו את המשכן כפי שצוו לעשותו? הסבר לכך אפשר למצוא בדברי הרמב"ן "דרך חיבה ודרך מעלה לומר כי חפץ ה' במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות". נוסף לכך, הרי המבנה הפנימי של היקום משתקף במבנה המשכן ("רבי נחמיה אומר: אוהל מועד - כנגד מעשה בראשית, יריעות - כנגד שמים וארץ, מזבח העולה - כנגד הבהמות, מזבח הקטורת - כנגד כל הבשמים, המנורה - כנגד חמה ולבנה...") ולכן יש ערך לבנייתו רק כאשר הביצוע היה מושלם בשלמות המעשה הדעת והרגש בהתאם לצו האלוקים, והתורה מדגישה באמצעות החזרה את העובדה החשובה שהכל נעשה כראוי!
בפרשה כתוב דבר ה': "קחו מאיתכם תרומה לה' כל נדיב לבו..." ולאחר מכן התורה מתארת רבות את חלקה של האישה בתורה: "ויבואו האנשים על הנשים" (שהיו ראשונות להתנדב), "וכל אישה חכמת לב בידיה טוו", "לכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחכמה טוו את העיזים" ועוד... מה ראתה התורה לציין פעמים כה רבות את חלקה של האישה בתרומת המשכן? אלא, כשנקהלו העם על אהרון ואמרו לו שיעשה להם אלוקים אשר ילך לפניהם, אהרון ביקש שיביאו את נזמי ותכשיטי נשיהם לעשות מהם את העגל והנשים לא הסכימו לתת, כדברי המדרש: "'ויאמר אליהם אהרון: פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם...' שמעו הנשים ולא רצו ולא קיבלו עליהן ליתן נזמיהן לבעליהן" - ופה אצלנו הוכיחו הנשים סופן על תחילתן ונתגלתה סיבתן האמיתית לסירובן - להתנדב למשכן!
משה ירד מהר סיני פעם שלישית, ולפי המדרש למחרת יום הכיפורים, ועימו שני מסרים: שבת (קדושת הזמן) ובניית המשכן (קדושת המקום). הוא מקהיל את כל קהל ישראל ("ויקהל משה...") ומוסר להם את שני הדברים האלה. מה מאפיין את שני הדברים האלה שבשבילם היה צריך להקהיל את כל הקהל? התשובה היא ששני נושאים אלה צריכים את כל קהל ישראל כדי שהם יקוימו. שבת צריכה להיות של כל עם ישראל ללא יוצא מן הכלל (12 פעמים בתורה מצווים בני-ישראל על קיום השבת), ובניית המשכן מצריך את השתתפות כל עם ישראל כי רק כשכולם מאוחדים ובונים יחד את המשכן תשרה בו השכינה ויתקיים הפסוק: "ושכנתי בתוכם" - בתוך כל אחד ואחת מבני-ישראל!
השבת נקראת "שבת החודש" - חכמים תיקנו לישראל ששבת שמברכים בה את חודש ניסן (כלומר שבת שלפני ראש-חודש ניסן) או שחל בה ראש-חודש ניסן יהיו קוראים בתורה מלבד פרשת השבוע גם בפרשת "החודש הזה לכם ראש חודשים...". הטעם לתקנה זו - מפני חשיבותו של ניסן שהוא ראש לכל החודשים ומלך עליהם ("לכם" - אותיות מלך) ומצווה לקדש אותו יותר מכל שאר החודשים, לכך מכריזים עליו לקדשו ברבים בשבת שהוא יום כינוס ואסיפה בבתי כנסיות ע"י קריאה זו בתורה וההפטרה בנביא. ועוד, שע"י קריאה זו שמודיעים לעם על כניסת ניסן, מזכירים להם שחג הפסח קרוב לבוא ויכינו עצמם לעלות לרגל!
(דבר התורה נערך מספרים)
שבת שלום!
זמני כניסת השבת ויציאתה:
כניסת השבת - ירושלים: 17:06 תל-אביב: 17:25 חיפה: 17:16 באר-שבע: 17:17
צאת השבת - ירושלים: 18:23 תל-אביב: 18:24 חיפה: 18:23 באר-שבע: 18:24
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה